בן יהודה מתהפך בקברו

פרסומת אחת לקטשופ היינז הרגיזה אותי במיוחד. רואים שם משפחה סטנדרטית (כלומר, כולם יפים מאוד ובהירים מאוד) יושבת לשולחן במה שנראה כמו דיינר אמריקאי למהדרין. הם אוכלים מאכל ישראלי טיפוסי – המבורגר וצ'יפס. הילדים משועממים ולכן משחקים עם האוכל. האם הם משחקים עמודו? שמות? דג מלוח? לא! הם משחקים משחק ישראלי טיפוסי אחר – צ'יפס באולינג. שימו לב. זוהי פרסומת ישראלית שהופקה בישראל עם שחקנים, תאורנים ונערות מים ישראליות. ועם זאת, בכל 26 השניות שלה אנחנו שומעים 5 מילים בעברית. ח-מ-ש.

זה נורא. זה זלזול, זו זילות הדעת. זה איום. מילא העברית המשובשת של הרחוב, מילא שפת הבידור הרדודה שמנציחה תרבות בצרות. גם בפרסומות צריך לסבול? מה כבר ביקשנו? תחיית השפה? 2,000 שנות? כבר סיפרו מספיק בדיחות על המדינה החמישים ומשהו של ארה"ב, אבל זה כבר מוגזם. תנו לילדים לשחק במטקות ותמכרו לנו מטבוחה. אלה אמנם אינן המצאות ישראליות, אבל להן לפחות יש ריח מקומי.

מודעות פרסומת

אודות deadweatherman

עבר: תל אביב, קלרינט, DUNE 2, אח גדול. הווה: יפו, גיטרה, CIVILIZATION 5, בן זוג ואבא. עתיד: כל מקום, כל דבר, חוץ מזיתים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה עליית הגג, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s